תאונות עבודה

הנזק בתאונות עבודה אינו מוגבל לנזק פיזי בלבד, ובית המשפט יכיר גם בנזק נפשי שנגרם לעובד/דת – כך למשל יכיר בית המשפט בנזקים נפשיים שנגרמו לעובדת עקב הטרדה מינית או מעשה מגונה שנעשה כלפיה, כתאונת עבודה.

• כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה עליו לידע את המעסיק שאמור ליידע את המוסד לביטוח הלאומי.
•  עם קבלת ההודעה על תאונת עבודה וככל שנדרש, ישלם המוסד לביטוח לאומי לנפגעים דמי פגיעה של עד שלושה חודשים מיום התאונה.
•  לאחר מכן יופנה הנפגע/ת לוועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי, וככל שהמצב מצריך, תקבע הוועדה לנפגע/ת שיעור נכות בהתאם לתחומה (אורטופדיה, פסיכיאטריה וכיו"ב) אדם רשאי (ואף רצוי) ליטול ייצוג של עורך דין שיהיה נוכח עימו בתוך הוועדה.
•  ביכולתה של הוועדה לקבוע האם בעקבות תאונת העבודה, נותר התובע עם נכות תפקודית ואינו יכול לשוב לעבודתו טרם התאונה, או לחלופין לקבוע כי על אף התאונה, הנפגע/ת יכול/ה לשוב לעבודתם במתכונת רגילה.
•  על החלטות הוועדה ניתן לערער – בתחילה לוועדה לעררים של המוסד לביטוח לאומי, ולאחר מכן (ככל שלא צלח) להגיש ערעור לבית הדין לעבודה.

כאשר מדובר בתאונת עבודה, במרבית המקרים יש לתבוע את המעסיק, וככל שנדרש יש לצרף לתביעה כל גורם שיש לו קשר לתאונה.

• לעניין חובת מעסיקים כלפי עובדיהם, קבע בית המשפט לא אחת כי על המעביד מוטלת חובה להנהיג שיטת עבודה בטוחה, להדריך את העובד ולפקח על עבודתו באופן שלא תרבץ סכנה לפתחו של העובד.
• יחד עם זאת יכול בית המשפט להטיל על נפגע/ת בתאונת עבודה אחוז מסוים בגין "רשלנות תורמת" וכזו שהמעסיק לא יכול היה לצפות או למנוע אפילו בזהירות סבירה.

שיעור תאונות העבודה בארץ הינו גבוה ביותר (כ-200 תאונות מידי יום). פועל יוצא מכך הינו ריבוי תביעות, יצירת הלכות חדשות ועומסים על בתי המשפט. בזמנים כאלו חשוב שיהיה לצדכם עורך דין מנוסה שבקיא בהלכות הנזיקין ובעל ניסיון בייצוג נפגעי תאונות עבודה בבתי משפט ובוועדות של המוסד לביטוח לאומי. היכרות מעמיקה של עורך הדין בתחום, תבטיח לכם את מירב הפיצוי לו אתם זכאים, ואל לכם להקל ראש בעתידכם ובעתיד משפחתכם.