מהו "שימוש ברכב מנועי" לפי החוק:
"נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד".
מהו "שימוש ברכב מנועי" לפי החוק:
כדי שתאונה שארעה תחשב "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק , קיים תנאי סף והוא ההוכחה כי האירוע התרחש עקב "שימוש ברכב מנועי" כאמור בחוק.
מקרים הנחשבים תאונת דרכים:
- כאשר השימוש ברכב מנועי הינו למטרות תחבורה.
- כאשר מדובר בנסיעה ברכב.
- במהלך כניסה לתוך רכב או ירידה ממנו.
- תוך כדי חנייה, דחיפה או גרירה של הרכב.
- עקב טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו.
- תאונה שהתרחשה אירע בשל התפוצצות או התלקחות של הרכב, שמקורם ברכיב של הרכב או בחומר מחומריו ושהם חיוניים לכושר נסיעתו של הרכב.
- תאונה עקב רכב שחנה במקום אסור.
- תאונה שהתרחשה עקב ניצול כוחו המכאני של הרכב מבלי לשנות את ייעודו המקורי.
- פגיעה שהתרחשה בעת העמסת קניות לרכב ( במקרים מסויימים)
מקרים שאינם נחשבים תאונת דרכים:
- טעינה או פריקת מטען בעת שהרכב עומד.
- אירוע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה מתוך כוונה להסב נזק לגופו של אדם ו/או לרכושו.
מיהו "נפגע" בתאונת דרכים ומה נחשב נזק ע"פ החוק:
- "נפגע" הינו אדם שנגרם לונזק גוף בתאונת דרכים, למעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-
- "נזק גופני הינו מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירועתאונת הדרכים;
לעניין הנזק הנפשי ייחשב גם בן משפחה שלא היה מעורב בתאונת דרכים ובלבד שעמד בתנאים שהציב בית המשפט העליון ברע"א 444/87 אלסוחה נ' עיזבון המנוח דוד דהאן- כך למשל יכיר בית המשפט בהורה (קיימת רשימת בני משפחה הזכאים להכרה ולא כל בן משפחה רשאי לתבוע) שנגרם לא נזק נפשי בעקבות פגיעה של בן/בת, ובלבד ששיעור הנכות שנקבע הינו משמעותי.
- את מי ``אני`` צריךצריכה לתבוע?
- מה קורה אם ``אני`` אשם בתאונת הדרכים- האם אני זכאי לפיצוי?
- ממה מורכב הפיצוי וכיצד נקבע שיעורו?
כאשר מדובר בתאונת דרכים, קיימות מספר התרחשויות, כאשר בכל אחת הנתבע הוא שונה:
- במקרה שמדובר בהולך רגל (שזהות הנהג והרכב ידועים), אזי יש להגיש תביעה כנגד החברה שביטחה את הרכב הפוגע בפוליסת "ביטוח חובה" ואת נהג הרכב הפוגע.
- כאשר בתאונת הדרכים הנפגעים הינם הנהג/ת ו/או הנוסעים, תוגש התביעה כנגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב שביטחה את הרכב בו נסעו.
- בתאונות פגע וברח (כאשר זהות הנהג הפוגע והרכב אינם ידועים), או בתאונות שלרכב הפוגע לא הייתה פוליסת חובה בתוקף, יש להגיש תביעה נגד קרנית. קרנית הינה קרן שהוקמה ע"י המחוקק, שכל יעודה הינו לפצות נפגעי תאונות דרכים במקרים שאין לנפגעים ממי לקבל פיצוי.
כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים הוא יכול לתבוע בעילה ע"פ חוק לנפגעי תאונות דרכים בלבד, והוא אינו יכול לתבוע בעילה ע"פ פקודת הנזיקין, למעט אם התאונה נגרמה במתכוון.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מקנה לנפגעים בתאונות דרכים פיצוי ללא קשר למידת אחריותם ושיעור אשמתם. כלומר גם אם פלוני גרם לתאונה וזו נגרמה באופן גורף באשמתו, עדיין זכאי אותו אדם לפיצוי מלא.
שיעורו של הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים נקבע על בסיס מספר קריטריונים המכונים "ראשי נזק":
- "כאב וסבל"- כאשר מדובר בתאונת דרכים, סכום הפיצוי מוגבל ע"פ חוק.
- "הפסד שכר לעבר"- סכומי הכסף שהנפגע/ת הפסידו מיום התאונה ועד "היום".
- "הפסד שכר לעתיד"- הפסדי השכר שיגרמו לנפגע/ת מהיום ועד צאתם לגמלאות.
- "עזרה רפואית לעבור ולעתיד".
- "הוצאות ונסיעות לעבור ולעתיד"
- במקרים בהם ישנן פגיעות קשות ייתכנו תוספות לראשי הנזק כגון סיעוד ניידות וכיו"ב.
ראשי הנזק כאמור לעיל מתבססים על מספר נתונים:
- שיעור הנכות – לרוב שיעור הנכות ייקבע ע"י מומחים רפואיים שימונו ע"י בית המשפט. בית המשפט יבקש להתייחס לשיעור הנכות בשני מובנים:
- רפואית– דהיינו הליקוי ממנו סובל/ת הנפגע/ת באחוזים
- תפקודית – עד כמה שיעור הנכות משפיע על תפקודו/דה של הנפגע/ת ביומיום וכיצד ישפיע עלשיעור נכות זה תפקודו/דה בעתיד.
- גיל הנפגע/ת – ככל שהנפגע/ת צעירים יותר, כך סכום הפיצויים יהיה גבוה יותר. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שגיל הנפגע/ת הינו משתנה עיקרי בקביעת הפסדי השכר לעתיד.
- כושר השתכרות ועיסוק של הנפגע/ת – בראש נזק זה נבחנים כושר השתכרותו של הנפגע/ת עובר (בטרם) לתאונת הדרכים ובמה עסק/ה. המטרה הינה לבחון אילו סכומים הפסיד הנפגע/ת מאז התאונה ועד היום, וכן לבחון מה יהיה הפסד השכר בעתיד.
מה עכשיו?
במשרדנו יעמוד לרשותכם בכל שאלה או לצורך מתן ייעוץ, ואנו נסייע לכם בשאלת בירור סיווג התאונה, כדאיות התביעה, ובמקרים בהם קיימת פגיעה בהכנסה, נדאג עבורכם לקבלת מקדמות על חשבון הפיצוי הסופי (תשלום תכוף) והנכם מוזמנים לפגישה ראשונית ללא עלות.
כמה משלמים לעו"ד לתאונות דרכים?
1.בשונה מתחומים אחרים בעולם המשפט, במקרה של תאונות דרכים שכר טרחת עורך הדין נקוב בחוק, ומתבסס על "מדרגות" ושלב התביעה.
- התיק הסתיים בפשרה ובטרם הוגש כתב התביעה- שכ"ט עורך הדין יהיה בשיעור 8%+מע"מ.
- התיק הסתיים בפשרה לאחר שהוגש כתב התביעה- שכ"ט עורך הדין יהיה בשיעור 11%+מע"מ.
- התיק הסתיים במתן פסק דין- שכ"ט עורך הדין יהיה בשיעור 13%+מע"מ.
מע"מ. יצויין כי החוק גם מאפשר לעורך דין המעוניין בכך לקבוע שכר טרחה מוסכם מראש, אשר לא יהיה קשור לתוצאות ההליך. לשכר הטרחה מתווספות הוצאות המשרד בניהול התיק
2.על אף האמור יכולים העורך דין ולקוחו להסכים על שכר טרחה מוסכם מראש- במצב כזה על הצדדים לדעת שייתכן והסכום יחרוג מהאחוזים הנקובים בחוק.
3. האחוזים הנקובים בחוק, הינה גבול "מקסימום" ואין לגבות יותר ממנו, אולם עורך דין רשאי לגבות מלקוחו אחוזים נמוכים יותר.
